חסון ואח' נ' פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית, בסך של 5,177 ש"ח, אשר הגישו התובעים, ה"ה חסון אידית (להלן: "אידית") ושלמה (להלן: "שלמה"), נגד הנתבעים, פרי ירוחם חברה לרכב בע"מ (להלן: "החברה") והגב' אביבה גמברג (להלן: "אביבה"), בעקבות תאונת דרכים שארעה במגרש החניה של מרכז הקניות "מתחם G" בכפר-סבא.

בדיון שהתקיים בפני ביום 12.3.2012 לא נכחה אביבה, שכן ההזמנה לדיון נשלחה אליה באמצעות החברה, והיא לא ידעה על קיומו, אלא במועד סמוך מכדי להתארגן להתייצבות. לאור תוצאת הדיון, לא נודעת חשיבות לאי-ההתייצבות.

אין חולק כי אידית נהגה ברכב של שלמה במגרש הנחיה, וכי ארעה התנגשות בין רכבה של אידית לבין רכבה של החברה, בה נהגה אביבה. אין גם חולק, כי הנזק שנגרם לרכבו של שלמה הסתכם בסך 5,359 ש"ח, וכי החברה הסכימה לשלם רק את המחצית מסכום זה, בשל קביעתה, כי לאידית היה אשם תורם בתאונה בשיעור של 50%. אידית טוענת, מנגד, כי התאונה נגרמה ברשלנותה של אביבה, שלא הביטה לפניה, אלא לצדדים, כתרה אחר מקום חניה. אין חולק, כי שלמה חתם על כתב סילוק וויתור על תביעות, כנגד קבלת התשלום המופחת, אולם הוסיף בכתב יד "משולם תחת מחאה". אין גם חולק, בשים לב לתצלומים ממקום התאונה, כי הגם שאידית כתבה, בדיווח שהגישה, כי היה לפניה תמרור "האט ותן זכות קדימה", הרי שבכך טעתה, ובפועל לא היה תמרור כזה במקום.

בכתב התביעה עותרים התובעים, מעבר לתשלום מחצית השניה של הנזק, גם לסך של 2,500 ש"ח עבור עגמת נפש, ומכאן סכום התביעה.

במהלך הדיון, ובשים לב לנסיבות, ולכך שדחיית הדיון (על מנת לאפשר זימונה כדין של אביבה ושמיעת גרסתה) משמעותה הוצאות נוספות לכל הצדדים, הסכימו הצדדים להכרעה בדרך של פסק-דין לפשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, בהסתמך על החומר שבתיק, ובאופן שככל שייקבע שלתובעים מגיע סכום נוסף על זה שכבר שולם על ידי החברה כנגד כתב הסילוק – כי אז תשלמו החברה, ולא אביבה. משמעות ההסכמה, למעשה, היא מחיקת התביעה נגד אביבה, ועל כן לא נגרם לה נזק כלשהו מהסכמת הצדדים, וניתן היה להגיע להסכמה זו גם בהעדרה.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים" (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את החברה לשלם לתובעים סך כולל של 900 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. התביעה נגד אביבה – נמחקת.

ניתן היום, כ' אדר תשע"ב, 14 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: